ARCHIVES

מלחמה פיננסית: פס"ד חדש יכה בארגוני הטרור

Source URL

November 22, 2012

נפגעי הרקטות של מלחמת לבנון השנייה הנחיתו מכה פיננסית על ארגוני הטרור. פסיקה היסטורית של בית המשפט העליון לערעורים במדינת ניו יורק, בעקבות עתירתם, עשויה לשנות את כללי המשחק בכל הקשור למלחמה הפיננסית בארגוני הטרור ובמדינות תומכות טרור.

הפסיקה, שהתקבלה אמש (ג’) קובעת כי העברת כספים באמצעות בנק או גוף פיננסי אחר בארה”ב, הופכת את המוסד המשתמש בשירותי הבנק האמריקני, לכפוף לחוקי ארצות הברית ובמיוחד בהקשר לחוקי המלחמה בטרור.

כל העברת כספים בדולרים, חייבת לעבור באופן כזה או אחר, דרך מוסד פיננסי בארצות הברית – בנקים רבים ברחבי העולם, שאין להם סניפים כלל במדינה האמריקנית, או אין להם רשיון לעסוק בבנקאות בארצות הברית, מבצעים את העברת הכספים באמצעות “בנק קורספונדנט” – גורם שלישי אמריקני.

משמעות הפסיקה היא שמעתה, הבנק הזר, שאין לו כלל סניפים בארצות הברית יהיה חייב בחוקי ארה”ב ולכן, הדבר חושף אין ספור בנקים בעולם לתביעות בגין העברות כספים שביצעו עבור חשבונות של ארגוני טרור.

“פסיקה עם מנוף כפול”
פסיקת ביהמ”ש בארה”ב באה על רקע תביעה שמנהלים נפגעי ירי הרקטות ממלחמת לבנון השניה, כנגד בנק לבנון-קנדה בארה”ב. התובעים – אזרחים ישראלים, אמריקנים וקנדים, באמצעות ארגון המשפטנים “שורת הדין”, העוסק בזכויות האדם ובלחימה משפטית כנגד טרור, הצביעו על עשרות רבות של העברות כספים מן הבנק אל ארגון “חיזבללה” בסך של מיליון דולר ויותר, בעקבותיהם נכנס הבנק לרשימת השחורה של משרד האוצר האמריקני.

“זוהי פסיקה עם מנוף כפול”, אומרת עו”ד ניצנה דרשן לייטנר, מארגון “שורת הדין”, שהובילה את התביעה כנגד הבנק. “ראשית, היא תפתח תיבת פנדורה עצומה על עסקאות שנעשו בעבר. אנו עצמנו, תבענו ומתכוונים לתבוע שורה של בנקים במקומות שונים שאנו יודעים ממקורותינו על פעולותיהם להעברת כספים המגיעים לארגוני טרור ולמדינות תומכות טרור. אם יתבעו , לא יוכלו לעשות עסקים עם אף גורם בארצות הברית ואף יעוקלו להם נכסים, חשבונות ופעילויות אחרות באמריקה”.

לייטנר מדגישה כי יש גם משמעות עתידית לפסיקה. “מעכשיו חיי ארגוני הטרור קשים הרבה יותר. אולי אפשר להסתדר בלי מטבע צרפתי או גרמני, אבל יש קושי גדול מאוד להסתדר בעולם שלנו בלי דולרים. הפסיקה הזו סוגרת את הדלת בפני אלפי גורמי טרור ומסייעים לטרור בכל העולם מפני שהבנקים שלהם לא יוכלו עוד לבצע עבורם העברות כספים דולריות”.

ארגון “צדקה” מסייע לטרור
משימה לא פשוטה, עמה נתקלים התובעים, היא להוכיח קודם כל כי לארגון הטרור יש קשר עם המוסד הפיננסי. בעניין זה חל מפנה בעקבות פסיקה שניתנה לפני מספר שנים בבהימ”ש בשיקאגו, לפיה סיוע לארגון טרור מטיל אחריות על המסייע, גם אם הסיוע שנתן לא היה בהכרח זה שהביא לפיגוע הטרור.

במקרה שנידון בזמנו בביהמ”ש, ארגון ה”צדקה” – “קרן הארץ הקדושה”, העביר כסף לחמאס, כאשר טענתו בבית המשפט היתה שהכסף הועבר לזרוע ה”חברתית” של הארגון ולא לזו הצבאית. בית המשפט לא קיבל את הטענה הזו ואמר כי די בכך שהארגון או המוסד הפיננסי נתן סיוע או שירות בנקאי לאותו ארגון טרור (לא משנה באיזו דרך) כדי להחיל עליו אחריות, שכן הוכח כי כסף שניתן לזרוע אחת, משמש גם זרוע אחרת.

לאחרונה, ניתן פסק דין הסטורי נוסף, הכולל פיצויים בסך 300 מליון דולר כנגד סוריה על סיוע לטרור בעקבות פיגוע התאבדות בתל אביב. המשפחה שהגישה את התביעה, גם כן באמצעות “שורת הדין”, טענה כי ארגון הג’יהד האיסלמי שביצע את הפיגוע, הסתייע בסוריה המאפשרת לו לפעול בשיטחה.

האם גם ישראל בבעיה משפטית?
הפסיקות החדשות בארה”ב המאפשרות חזית חדשה ויעילה כנגד ארגוני הטרור האיסלמי, עשויות, באופן פרדוקסאלי, לאיים גם על מדינת ישראל, כיישות המסייעת לארגון טרור.

כיצד? במשך שנים ישראל מעבירה כספים הן בצורה ישירה והן בצורה עקיפה לארגון החמאס, כאשר אין למעשה אפשרות לעקוב אחרי הכספים הללו.

“מצד אחד יש את כספי המסים המועברים מישראל לרשות הפלשתינית ואנחנו יודעים שהרש”פ משלמת משכורות לפעילי חמס בעזה ומתחזקת את תחנות המשטרה שלהם”, אומרת עו”ד דרשן-לייטנר. “העברת כספים נוספת היא קיזוז של שטרות דולריים מול שטרות שקליים”.

לחמאס אין מערכת בנקאות. הארגון מגייס כספים בארצות ערב בדולרים, אבל המטבע העובר לסוחר בעזה הוא השקל. לכן מדי חודש ישראל מעבירה לעזה שטרות שקליים בתמורה לשטרות דולרים.

למה ישראל עושה זאת? לטענת גורמים המקורבים לנושא, המציאות הזו נובעת מכמה סיבות. מצד אחד – הרצון למנוע משבר הומניטרי ברצועה כתוצאה ממחסור במזומנים, מציאות שבה יראה העולם את ישראל כאחראית ,למרות העובדה שהיא כבר מזמן לא שם ואינה מעורבת בניהול חיי התושבים. מצד שני – הרצון של ישראל להיות עם יד על ה”שאלטר” של הכלכלה העזתית למקרה הצורך. “בעקבות ההתנתקות, עזה הצליחה למצוא לה אלטרנטיבות דרך המנהרות והם הופכים פחות תלויים במדינת ישראל. ישראל מסיבותיה שלה רוצה שליטה במצב הזה”, אומרת דרשן-לייטנר.

בנק ישראל: בג”ץ הכשיר
יש לציין כי עד לפני מספר שנים פעילות ההעברה התבצעה באמצעות בנק הפועלים ובנק דיסקונט, להם היתה נציגות בעזה. אולם על רקע גל התביעות נגד בנקים בשל קשריהם עם ארגוני טרור, הבנקים הישראלים סגרו את פעילותם שם זמן מה אחרי ההתנתקות. “אנחנו הזהרנו את הבנקים שהם עשויים למצוא את עצמם להיות נתבעים ולכן הם הפסיקו”.

בעקבות הפסקת הפעילות של הבנקים המסחריים, המדינה פנתה לבנק הדואר, שבבעלותה בבקשה שימלא את מקומם ברצועה, אולם הוא התנה זאת בשיפוי כספי במקרה שייתבע. המדינה סרבה והיא נאלצה להשתמש בשירותי בלדרות של חברת ברינקס שעד היום מעבירה מדי חודש – חודשיים במשאיות משוריינות את ה”סטפות” לרצועה.

בבנק ישראל מסבירים כי פעולות אלו נובעות מהסכמי אוסלו וההחלטות מבוססות על מגוון שיקולים מדיניים, ביטחוניים וכלכליים. בבנק המרכזי מסתמכים על פסיקת בג”ץ שדנה בסוגיה, ביוני 2009, ולמעשה “הכשירה” את המשך העברת הכספים לחמאס. בג”ץ קבע אז, בעקבות עתירה של “הפורום המשפטי למען ארץ ישראל”, כי “חוק איסור מימון טרור אינו מכוון במהותו לחול על פעולות הממשלה או זרוע מזרועותיה המתבצעות בגדר סמכויותיהן כדין, אשר נועדו לממש מדיניות שעניינה קידום האינטרס הציבורי בישראל במובן הרחב ועמידה בחובתה של ישראל כלפי תושבי האזור במישור ההומניטארי במסגרת המשפט הבינלאומי”.

לדברי דרשן-לייטנר, למרות האמור, המציאות הזו מעמידה את ישראל במצב בעייתי מאוד לאור התהליכים המשפטיים הבינלאומיים. בשורה אחת עם אותם ארגונים בהם היא מבקשת להילחם.