הבעיה: כוונת בית הדין הבינלאומי בהאג לפתוח בחקירה פלילית נגד חיילי צה"ל וגורמים בכירים בישראל
הרשות הפלסטינית זוכה לתמיכת הקהילה הבינלאומית המסייעת לה להגשים את מטרותיה הפוליטיות, ביניהן החלטת ה של העצרת הכללית של האו"ם שהכירה ברשות הפלסטינית כ- "מדינה משקיפה שאינה חברה". תמיכה זו היא הרוח הגבית לצעדים שהרשות נוקטת נגד מדינת ישראל, נציגיה וגורמיה הבכירים, כשהאחרון בהם היה פנייתה לבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) בבקשה לפתוח בחקירה נגד ישראל בגין ביצוע "פשעי מלחמה". בדצמבר 2020, לאחר חמש שנים שבהן נערכה "בדיקה מקדימה", הצהירה תובעת בית הדין הפלילי כי היא מצאה בסיס לחקירה נגד ישראל בגין חשד לביצוע פשעי מלחמה, על כלל המעשים שבוצעו ביהודה ושומרון, במזרח ירושלים וברצועת עזה החל מ- 13 ביוני 2014, כולל פעולות צה"ל במבצע "צוק איתן" ומול הפגנות הפלסטינים לאורך גבול הרצועה, וכן פעילות הקשורה להתנחלויות. כן, היא ביקשה מבית הדין להבהיר את היקף הסמכות הטריטוריאלית של החקירה. בפברואר 2021, קבע בית הדין הפלילי הבינלאומי, ברוב דעות, כי ניתן לראות ב"פלסטין" מדינה ששטחה משתרע על כלל "השטחים הכבושים מ-67"' לצורך פתיחת חקירה בבית הדין.
הסיכון: הימצאות חיילי צה"ל ופקידי ישראל תחת חקירה והשלכותיה ההרסניות על ישראל
לחקירה פלילית ולאישומים פליליים אפשריים שיבואו בעקבותיה נגד ישראלים בית הדין הפלילי הבינלאומי, יהיו השלכות הרסניות על מדינת ישראל. החל מהסיכון האישי והמיידי הנשקף למושא החקירה והתביעה, שאשמתו היחידה נעוצה בשירות המדינה ולחימה בטרור, ועד השפעה על תדמיתה של מדינת ישראל. פעולה זו עלולה לתרום לחיזוק הדה-לגיטימציה שנעשה למדינת ישראל, ולניסיונות לבודד את אזרחיה ולהפוך אותה למדינה "מצורעת" מבחינה בינלאומית. תהיה לכך השפעה מהדהדת על כלכלת המדינה, קשריה הביטחוניים, יחסיה הבינלאומיים ועוד.
יתרה מכך, עצם ההכרה החוקית ברשות הפלסטינית כישות הנתפסת כ"מדינה" על ידי בית הדין הבינלאומי, המשתרעת על גבולות 67 'ובכללן איו"ש, מזרח ירושלים והמקומות הקדושים בשטחם, תביא להתקבעות דרמטית מוסכמת בזירה הבינלאומית אודות שטחה גבולות המדינה. קביעה זו עלולה להפוך את היהודים החיים באזורים הללו למי שעוברים על החוק הבינלאומי הפלילי. למרבה הצער, לא ניתן להסתמך על כך שבית הדין הפלילי יפסוק בהתאם למסגרת חוקית מבוססת, לפיה ברור שהרשות הפלסטינית אינה מדינה, או לקוות שהחקירה תתנהל בצורה הוגנת, בלתי משוחדת, או להאמין שישראלים שיועמדו למשפט בבית דין זה יזכו ליחס הוגן – יהיה זה נאיבי ואף מסוכן להאמין אחרת.
כיצד שורת הדין פועלת?
בעוד שמדינת ישראל, שאינה מדינה חברה באמנת רומא, נמנעת מלהשתתף באופן רשמי בהליכי בית המשפט הבינלאומי על מנת שלא להעניק לגיטימציה להליכים נגדה או לערער את עמדתה המשפטית באשר לחוסר סמכותו של בית המשפט לדון בנושא – הזירה המשפטית הזו נותרת מופקרת.
בשורת הדין היינו הראשונים להתמודד עם הסכנות שבפתיחת הליכים בינלאומיים פליליים ב- ICC נגד ישראלים, במערכה שפתחנו בה בשנת 2015 .האסטרטגיה שנקטנו היתה פשוטה – להיכנס בנעליה של מדינת ישראל ולהשמיע טענות נגד להאשמות הקשות נגד חיילי צה"ל ובכירים ישראלים. הבאנו ראיות ברורות בפני ה-ICC למעורבות ה של הרשות הפלסטינית וארגון חמאס בפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות , שלא אפשרו לו יותר להמשיך ולבסס את צעדיו על נרטיב של צד אחד בלבד. העמדנו את בית הדין במצב בו הוא ייאלץ לבחור בין האשמת הרשות וחמאס בגין ביצוע פשעי מלחמה על בסיס הראיות שהגשנו, כך שהמהלך של הרשות יפנה אליה את האש בחזרה, לבין מצב בו בית הדין ידחה את הטענות והראיות הברורות שהגשנו, מה שיחשוף את האג'נדה הפוליטית והמשוחדת שבבסיס פעולותיו של בית הדין.
יתרה מזאת, על מנת לחשוף את הימנעותו של בית הדין מלטפל בסכסוכים טריטוריאליים אחרים, והתמקדות בעניין הישראלי מתוך אג'נדה מוטה ופוליטית, הגשנו תביעה נגד טורקיה על ביצוע פשעי מלחמה בגין כיבוש צפון קפריסין. התעלמות ממקרים אחרים ברורים של כיבוש והעברת אוכלוסייה, פנתה שורת הדין, בייצוג קהילות קפריסין, לתובעת ה-ICC בנושא הכיבוש של טורקיה בצפון קפריסין והעברת האוכלוסייה הטורקית לאדמות הכבושות הללו.
התביעה נגד טורקיה הוגשה על ידי ידינו עוד בשנת 2014 ,אך לא טופלה למרות פניות חוזרות ונשנות. בשנת 2021 ,לאחר פניה של "שורת הדין" לגוף הפיקוח העצמאי של בית הדין הפלילי הבינלאומי, הבוחן התנהלות בלתי ראויה של גורמים בבית הדין, הצהירה התובעת בית הדין כי היא תכריע גם בעניין הטורקי טרם פרישתה באותה שנה.
לאחרונה, הבאנו לידיעתה של התביעה בהאג מידע מפורט אודות פרקטיקת תשלום המשכורות למחבלים ומשפחותיהם, על ידי הרשות הפלסטינית. משכורות אלו, הגבוהות משמעותית ממשכורות ממוצעות הנוהגות בשטחי הרשות, ושגובהן ומשך קבלתן נגזר מחומרת ההתקפה, מהוות תמריץ רצחני לביצוע מעשי טרור. על רקע זה דרשנו מבית הדין לפתוח בחקירה נגד בכרי הרשות הפלסטינית, המשלמת הון עתק לאלה המפרים את הדין הבינלאומי בצורה הבוטה והחמורה ביותר